---------
הידיעה הפנימית, זאת שהרגשתי בגוף, טיפה נעלמה.
נותנת מקום לחרדות.
אתה נעלמת, לראשונה בלי לומר.
מתכנס בלי לדבר.
ואני?
איך אני אמורה להתנהג בלי לוותר עלי?
שאמרתי לך שאני צריכה - היית שם.
במלוא עומצתך.
אבל אתה? אתה צריך אותי? כמהה אלי? רוצה אותי?
אני מרגישה שאנחנו באחו. והלכנו ביחד כברת דרך. ועכשיו עזבת לי את היד ואני לא יודעת אם להמשיך או להמתין שתחבור אלי.
------------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה