אז נשאר לי רק לשאול,
מה איתך?
ואיך אתה?
תשאר פה הרבה?
כבליל הקולות בראש שלי?
אלה הטובים
ואולה הרעים
המשפילים
הלא מאמינים?
ומה איתך?
ואיך אתה?
אתה נהנה ממני?
מהזמן איכות שלנו ביחד?
זה שאני מרגישה לפעמים שאני מצליחה להוציא ממך?
ואז אני מבינה
שאתה רוצה את השקט.
את הבגרות.
שלווה.
זקנה.
לא יודעת איך לקרוא לזה.
אז מה איתך?
בא לפה הרבה?
מביא איתך את הקולות בראש שלי
אלא שאוהבים
ואלא שאומרים שאני לא שווה
או שהיית רוצה אחרת
ואני יודעת שאני מתישה
והלוואי שהייתי יכולה לדייק במילים
כמו שאר האנשים
אבל המוח עובד מהר
ופולט שטויות
ומילים
ומחשבות
בלי דיוק
בלי לחשוב
בלי.
ומה איתך?
בא לפה הרבה?
