יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

איש מערות 2

זה נגמר. 
במילים. 
בהחלטה. 
בכאב כל כך משתק שאולי הוא רק חד צדדי, זה לעולם לא אדע.  
לא אדע כי אתה לא מוכן להודות. לא בשל. 

נצרבה בגרון ההחלטה. 
נצרבו בגרון הדמעות. 
ואתה שהיית לי כבית ארוז עכשיו. 
רק זכרון מריר מתוק. 

אני אוהבת אותך באהבה לא פשוטה. 
כזו שמייחלת לעוד אבל יודעת כי זה לא הזמן. 
אנחנו צריכים להבריא אמרת. 
התכוונת או שההבנה חלפה לידך?

להתראות אהוב שלי.
ממלא ליבי.
אביר המילים שלי. 
להתראות

אין תגובות:

פרסום תגובה