יום שישי, 20 בדצמבר 2013

לימודים

למדתי המון 
במהלך החודש האחרון

למדתי כמה כיף זה שמחזרים
וכמה כיף זה שמתלהבים
למדתי כמה נעים זה שמלטפים
וכמה נעים זה עדינות

וכמה נעים זה שמטפלים
וכמה נעים זה שדואגים
וכמה נעים זה שמבשלים
וכמה נעים זה שרואים.

ולמדתי כמה קשה זה לשחרר
וכמה קשה זה להיות אני 
אבל במידה, כי לא חייבים לראות את ההיסטריה 
ואת חרדת הנטישה

למדתי והופתעתי לגלות שאני יודעת להכיל
ואני יודעת להרגיע
ואני יודעת לפנות מקום
ואני יודעת להרפות, למרות שזה משגע אותי מבפנים

אבל עכשיו, שזה מרגיש שזה הסוף
השד רוצה להתחנן.
רוצה לצלצל ולהתחנן.
ואני לא נותנת. 
מרסנת.
טיפה מתה מבפנים ותוהה איך אני יעשה את זה שוב?
איך להתחיל מחדש?
האם שווה בכלל להתחיל?
האם שווה את כל האפ אנד דואן?

אין לי תשובה ברורה.

רק רוצה טיפה עוד אור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה