געגועים ושחרורים

היי אהוב
מה שלומך?
כל כך הרבה זמן לא שמעתי את קולך
והגעגועים מציפים אותי כמו גלים

אז מה?
איך בעולם הבא?
תגיד, זה נכון מה שאומרים?
כולם הולכים ערומים ויש שם שוקו עם קצפת למעלה?
יש שם בכלל משהו?
או מישהו?

הזמן עובר עלי בגדילה
כל כך חבל לי שאתה לא פה
יכולנו לדבר שעות על מה שקורה
והיית מנתח (על מי אני עובדת? היינו יושבים בשתיקה ונושמים)
ובעיקר נותן חיבוק עם הבטן הכל כך גדולה שלך

מעניין אותי מה היית אומר על הדרמה האחרונה
בטוח היית "משבח" אותי על הבחירות שלי
אומר לי שאני נופלת לאותן מלכודות
עם אותם סוגים של אנשים
אבל אז גם היית לבטח מציין את העובדה
שגדלתי
ולוקח הרבה פחות זמן לרמוס אותי.

היית בטח מבסוט שגיליתי את אבא מחדש
הוא היה לצידי
לא דוחק, לא עצבני
אפילו מכיל.
זה היה כל כך מרגש.
איך סוף סוף הוא יכול לראות אותי
ולדעת איך לגשת אלי.
בטח היית אומר שתמיד זה היה כך.
למרות ששנינו יודעים אחרת

האמת?
אין לי מושג מה היית אומר
אני רק יודעת, ששוב ושוב הייתי נותנת הכל לשמוע את קולך.

----------------------------------------------------------

אני מנסה לא ליפול לאותם מלכודות
שאני תמיד מפזרת לעצמי.

אז רציתי רק להזכיר לך:
היה לך מדהים.
היה לך כיף.
היה מיוחד.
היה כל כך נעים.
היה כל כך טוב.
היה כל כך מרגש.
היה כל כך יפה.
היה כל כך מענג.
היה כל כך מלמד.
היה כל כך.
ויהיה שוב.

שחררי.

---------------------------------------------------------